עודכן ב- 13:10 29/03/2011
שיחת היום | "מאיר שמגר, אין בישראל מקום ליותר משתי מפלגות?"
שיחת היום
מאת יהונתן ליס | שיחת היום
נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, הגיש אתמול ליו"ר הכנסת, את המלצות הפורום לתיקון שיטת הממשל שהוא עומד בראשו. המלצות הפורום מבוססות, בין היתר, על קבוצת מחקר שהקים המכון הישראלי לדמוקרטיה, והן כוללות עשרה צעדים מרחיקי לכת לשינוי מבנה הדמוקרטיה הפרלמנטרית בישראל. בהמלצות: הגדלת מספר חברי הכנסת המכהנים ל-180, העלאה הדרגתית של אחוז החסימה ל-4% שתיצור שתי מפלגות גדולות על חשבון רסיסי המפלגות כיום, וצמצום גודלה של הממשלה ל-18 שרים ו-6 סגני שרים בלבד.
הנשיא בדימוס שמגר, האם אפשר לשכנע את חברי הכנסת לשנות את שיטת הממשל בישראל? האם ההמלצות שהגשתן ישימות, או שמדובר במהלך אקדמי תמים בלבד?
"ברור שהסמכות להכניס שינוי כלשהו לתוך הוראות החוק הנוגעות לרשות המבצעת או המחוקקת היא בידי הרשות המחוקקת בלבד. אנחנו עשינו את עבודת ההכנה כדי שהיא תהיה טיוטה של נושאים שתוצג לעיני האנשים המוסמכים לכך, לא מתוך התעלמות מכך שהם הם המוסמכים בלבד. זה דומה קצת לכך שניסחנו טיוטה של החוקה. ידענו שלא אנחנו נחוקק את החוקה כשכתבנו את המסמך. הדבר תלוי בחברי הכנסת בלבד. הם צריכים להשיב לאתגר הזה שאנחנו מציבים להם. לא הסתפקנו בהכנת הצעה של תיקונים בלבד, אלא דיברנו גם על המצב הקיים, שהוא בלתי משביע רצון ומחייב את התיקונים. אנחנו מקווים שחברי הכנסת ישתכנעו לא רק מן ההצעות אלא גם מן הרקע לדברים ויבינו שיש צורך בתיקונים. אני דוגל בקבלת התיקונים מתוך זה שאני מקווה שמדינת ישראל תשאף לכך ששיטתה תהיה המשוכללת ביותר והטובה ביותר ותביא למשילות הטובה ביותר. אני שואף לכך שמדינת ישראל תהיה לא רק אחת המדינות המדינות המערביות הדוגלות בדמוקרטיה פרלמנטרית, אלא גם בהגשמת מטרותיה של הדמוקרטיה".
ההמלצות שגיבשתם ניתנו היום בתקופה שבה הציבור חש אדישות וחוסר אמון כלפי מערכות השלטון. האם יישומן של ההמלצות ישפר את אמונו של הציבור כלפי הרשויות במדינה?
"אי שביעות הרצון שחלק מהציבור חש מטיב פעולתן של הרשויות נובעת מכך שאין מימוש להחלטות שמתקבלות ואין מענה לבעיות של הציבור. אנחנו מגישים הצעות שיש להן מטרה מסוימת. בין היתר, הכוונה שלנו היא להביא לידי כך שבתוך הכנסת יהיו שני גושים גדולים שיכילו לא רק את מצביעי המפלגות הגדולות הקיימות, אלא גם את אלה שיכולים ליצור יחד אתן מערכת, שלפי גודלה ומשמעותה תהיה לה יכולת משילות או יכולת אופוזיציונית. העובדה שהציבור מביע היום אי אמון בפוליטיקה נובעת מתסכול מסוים שיש להם, כשיש דברים שהם דורשים שיתממשו ויתבצעו, וזה לא קורה. הדרך היא להיטיב את יכולת המשילות ויכולת הפעולה של הרשויות. התקווה היא שההסתייגות מהפוליטיקאים, שנוצרת בגלל אי עשייה בתחומים האלה יפוג כשהדברים ייעשו בצורה בדוקה יותר וטובה יותר. לשם כך דרושים שני גופים מרכזיים בכנסת כמו במדינות דמוקרטיות אחרות".
האם אתה לא חושש שיצירת שני גושים גדולים תבוא על חשבון מפלגות קיימות? שקולו של המיעוט לא יישמע? ספק אם מרצ, הבית היהודי או הסיעות הערביות יצליחו להכניס נציגים לכנסת או להשתלב בתוך הגושים הגדולים.
"לדעתי, כשאדם מצטרף לגוש מסוים, מתוך קרבה מסוימת לרעיונות הגוש, לא צריכה להישלל זכותו להביע את דעתו האישית, המסתייגת. במקרים כאלה לא צריכה להיות פרישה מהסיעה לשם הקמת רסיסי גופים קטנים שהשפעתם קטנה מאוד גם בקואליציה וגם באופוזיציה. מה קורה היום? הדמוקרטיה שלנו מבקשת לשמור על מגוון הדיעות בתוך הציבור, אבל זה נעשה בצורה קיצונית מדי עם 12, 13, 14 מפלגות. אי אפשר ליצור כך מבנה של משילות".
ומדוע, אם כן, לא החלטתם לחזק את מעמדו של ראש הממשלה על פני הכנסת והעדפתם לחזק דווקא את המפלגות? מדוע דחיתם את הרעיון לכונן משטר נשיאותי?
"ראש הממשלה, על פי האמרה הרומית הוא פרימוס אינטרפרס, ראשון בין שווים. בשיטה של דמוקרטיה פרלמנטרית, אי אפשר להעניק סמכויות יוצאות דופן לאדם שאינו יכול להביא להזדהות של הציבור עם ההשקפה שלו. אני מסתכל על המציאות הקיימת. הרוב המכריע של המדינות הדמוקרטיות בעולם המערבי הן בעלות שיטה של דמוקרטיה פרלמנטרית. אני חושב שהשיטה הנשיאותית של ארה"ב נוצרה בעיקרה בגלל המבנה המיוחד של 13 המושבות שגדלו כיום, והרצון של המושבות הראשונות ליצור איזון מסוים. המנטליות שלנו שונה, המסורת שלנו שונה. אנחנו שייכים למשפחת העמים שיש להם תפישות אירופיות של הדמוקרטיה. היום, הדמוקרטיה הפרלמנטרית זכתה לחיקוי לא רק על ידי הדמוקרטיות המערביות, אלא גם המזרחיות שהיו בשלטון ברית המועצות: ברומניה, הונגריה, פולניה, ליטא ולטביה".
האם אתה מעריך שהכנסת תוכל לאמץ את ההצעה שלכם כלשונה?
"אנחנו לא דורשים זכויות יוצרים, וגם לא שיאמצו את דברינו מלה במלה. אנחנו מציעים דברים הגיוניים ורציונליים. אין לי טענה אם חברי הכנסת יגיעו למסקנות שונות, זה לא בידינו. זה גוף עצמאי והוא המוסמך לקבל את ההחלטות בנושא".
במושב הכנסת החולף קודמו חוקים שונים המנסים לעקוף פסיקות של בית המשפט העליון. האם אתה צופה שהעימות בין החקיקה לבין פסיקות בג"ץ ייפסק, או שהמתח בין שני הגופים יוסיף להתקיים?
"לדעתי, בתחום הזה לא צפויה רגיעה. הבעת הדיעה העצמאית של הרשות השופטת היא נכס צאן ברזל ואני לא חושב שזה ישתנה. זה לא שונה ממדינות אחרות. הגישות שונות בין בית הנבחרים לבית המשפט הן דברים שאתה נתקל הם גם בארה"ב וגם בדמוקרטיות מערביות אחרות. טוב לנו שלבית המשפט יש דיעה והוא יכול להביע אותה. תמיד החקיקה היא העליונה. אם אתה רוצה להבטיח שחקיקה תלבש לבוש מסוים, אתה יכול לעשות זאת רק באמצעות חוקה".
